L’importanza internazionale di Sanremo nella storia: la conferenza degli Alleati del 1920

La Prima guerra mondiale ha avuto importanti conseguenze, non risolte a tutt’oggi, costate milioni di morti sui cambi di battaglia. Il crollo dei grandi imperi euroasiatici, oltre che di quelli tedesco, austroungarico e ottomano fu definito da una serie di imposizioni, accordi e spartizioni al tavolo delle potenze vincitrici.

Fra il 19 e il 26 aprile 1920 gli occhi del mondo si rivolsero all’Italia, nello specifico a Sanremo, dove si svolse la conferenza del Supremo Consiglio di Guerra alleato. Qui le quattro potenze vincitrici di Gran Bretagna, Francia, Italia e Giappone, rappresentate dal primo ministro britannico David Lloyd George, dal collega francese Alexandre Millerand, dal presidente del Consiglio italiano Francesco Nitti e dall’ambasciatore giapponese Keishiro Matsui, presero importanti decisioni in merito ai destini dei territori mediorientali strappati all’Impero Ottomano, riducendolo di fatto all’ambito territoriale dell’odierna Turchia. Per questo era presente al convengo anche la Grecia, per interessi nell’area, il Belgio, per le pendenze con la Germania, e gli Stati Uniti d’America come delegazione non attiva. Sanremo, in quel momento, era ormai una città di caratura internazionale, una ville de saison, conosciuta e vissuta da tanti stranieri durante il periodo invernale. La guerra aveva provocato anche nella Città dei fiori gravi conseguenze. I grandi alberghi erano stati trasformati in ospedali, i beni dei sudditi tedeschi e austriaci erano stati temporaneamente confiscati, i dintorni della città erano occupati dalle tendopoli dei prigionieri di guerra, utilizzati per i lavori pubblici o agricoli. Ben presto, però, le infrastrutture turistiche e residenziali cittadine riproposero la gioia di vivere, facendo di Sanremo la città ideale per un incontro internazionale. C’erano hotel di altissimo livello e soprattutto un luogo ampio e riservato ove tenere gli incontri principali. Tra questi, in particolare, il castello “Devachan”, ora frazionato in alloggi privati, messo a disposizione da Edoardo Mercegaglia, un ricco uomo d’affari torinese.

L’edificio, in stile liberty inglese, in origine si chiamava Villa Sylvia Mexbourough, dal lignaggio del suo proprietario, John Horace Savile, quinto conte di Mexbourough, un nobiluomo che si distinse per le molte vite coloniali e che, dopo la conversione al buddismo, ne cambiò il nome in Castello Devachan (Porta del Paradiso). Il Comune di Sanremo, nell’aprile scorso, aveva in progetto di celebrare il centenario di quello storico incontro, ma l’emergenza Covid ha costretto l’amministrazione a posticipare le celebrazioni al 2021 e a ripiegare sulla realizzazione di un suggestivo filmato in memoria dell’evento.

Quella conferenza fece da viatico a una serie di accordi compiuti spesso all’insaputa di altre nazioni, compresa l’Italia ospitante, che venne di fatto esclusa dall’accesso alle materie prime, a tutto vantaggio di Gran Bretagna e Francia, che strinsero tra loro un patto rimasto segreto per decenni.  La Palestina fu affidata al mandato britannico, un atto che nella sostanza portò alla nascita dello stato di Israele. Il primo ministro francese Alexandre Millerand mantenne una minima influenza nell’area siro libanese, il passaggio tra mar Mediterraneo e mar Nero diventò internazionale, la Germania perse le concessioni petrolifere. Nulla si decise sulla città di Fiume, dato il debole impegno italiano. Il celebre poeta ed eroe di guerra Gabriele D’Annunzio reagì sdegnato a quell’accordo, che fu alla base della sua impresa militare nella zona. Ci vorranno però altre tappe successive per ulteriori accordi, tali da portare anche la Turchia verso una svolta modernista ed occidentalista. E la conferenza di Sanremo entrò nei libri di storia.

Alessandro Giacobbe

סאנרמו והמוניטין הבינלאומיים שלה בהיסטוריה: ועידת בעלות הברית בשנת 1920

 למלחמת העולם הראשונה היו תוצאות בעלות משמעות רבה, עדיין לא פתורות עד היום ובמחיר של מיליוני הרוגים בשדות הקרב. קריסת האימפריות הגדולות של אירואסיה, גרמניה, אוסטרו-הונגריה וטורקיה נבעה מסדרה של הטלות, הסכמים וחלוקות שנגזרו על שולחן המעצמות המנצחות.

 בין אפריל 19 ואפריל 26 בשנת 1920, עיני העולם הופנו לאיטליה, במיוחד לסאנרמו, שם נערכה ועידת מועצת המלחמה העליונה. ארבע המעצמות המנצחות של בריטניה, צרפת, איטליה ויפן, המיוצגות על ידי ראש ממשלת בריטניה דייויד לויד ג’ורג ‘, ראש ממשלת צרפת אלכסנדר מילרנד, ראש ממשלת איטליה פרנצ’סקו ניטי ושגריר יפן קיישירו מטסוי, קיבלו כאן החלטות חשובות לגבי גורל שטחי המזרח התיכון שנכבשו מהאימפריה העותמאנית, ובכך צמצמו אותה לגבולות של טורקיה עכשווית. מסיבה זו גם יוון השתתפה בועידה כמשלחת לא פעילה, עקב ענייניה באזור, ובלגיה, עקב הסכסוכים עם גרמניה וארה”ב. באותה התקופה, סאנרמו הייתה עיר בעלת חשיבות בינלאומית, עיר אפנתית, ידועה ומארחת תיירים רבים בעונת החורף. המלחמה הביאה תוצאות חמורות גם לעיר הפרחים. מלונות פאר הוסבו לבתי חולים, הרכוש הגרמני והאוסטרי הוחרם זמנית, ופרברי העיר הפכו למחנה אוהלים עבור אסירי המלחמה, שגויסו לעבודות ציבוריות או חקלאיות.  עם זאת, תשתיות התיירות והמגורים בעיר חזרו במהרה לחיים שמחים, והפכו את סאנרמו לעיר הכי מתאימה לוועידה בינלאומית. בעיר היו מלונות מפוארים מאוד, ובעיקר מקום גדול ומתאים לקיים בו את הפגישות העיקריות. בין אלה, במיוחד טירת “דווכאן”, המחולקת כעת ללינה פרטית שאדוארדו מרקגלייה, איש עסקים עשיר מטורינו, התיר לשימוש הועידה.

 הבניין, בסגנון האומנית החדשה האנגלית, נקרא במקור וילה סילביה מקסבורו משושלתו של בעליו ג’ון הוראס סביל, הרוזן החמישי ממקסבורו, איש אצולה שבלט בחיי המושבות הרביות ואחרי שהאמיר את דתו לבודהיזם, שינה את שמו לטירת דווכאן (שער השמים). עיריית סאנרמו תכננה, באפריל האחרון, לחגוג את מאה שנה לאותה ועידה היסטורית, אך מצב חירום בעקבות קורונה אילץ את מועצת העיר לדחות את החגיגות לשנת 2021 ולהסתפק ביצירת סרט לזכר האירוע.

 הוועידה שימשה כצידה לדרך לסדרה של הסכמים שנסגרו לפעמים ללא ידיעתם של המדינות האחרות, כולל איטליה המארחת, שנשללה למעשה מגישה לחומרי גלם, לטובת בריטניה וצרפת שחתמו יחד על הסכם שנשאר סודי במשך עשרות שנים. פלסטין הופקדה בידי האימפריה הבריטית, מה שבהמשך הוביל למעשה להולדת מדינת ישראל. ראש ממשלת צרפת אלכסנדר מילרנד שמר על השפעה כלשהיא באזור מדינת לבנון הסורית,והמיצר בין הים התיכון לים השחור הפך לבינלאומי וגרמניה הפסידה את זיכיונותיה לנפט. שום דבר לא הוחלט על העיר פיומה, לאור המחויבות האיטלקית החלשה. גבריאל ד’אנונציו, המשורר וגיבור המלחמה המפורסם, הגיב בזעם על ההסכם ההוא, ונערך להרפתקה הצבאית שלו באזור. אבל היה צורך בשלבים נוספים כדי להוביל לעוד הסכמים, כדי להביא גם את טורקיה, למשל, למפנה להתקרבות למערב ולהתקדמות. וועידת סאנרמו נכנסה לספרי ההיסטוריה. 

אלסנדרו ג’אקוב

The international reputation of Sanremo in history: the conference of the Allies in 1920

The First World War had important consequences, still unsolved to date, which costed millions of deaths on the battlefields. The collapse of the great Eurasian, German, Austro-Hungarian and Ottoman empires was due to a series of impositions, agreements and divisions at the table of the victorious powers.

Between 19 and 26 April 1920, the eyes of the world turned to Italy, specifically to Sanremo, where the conference of the Supreme War Council was held. Here the four victorious powers of Great Britain, France, Italy and Japan, represented by British Prime Minister David Lloyd George, his French colleague Alexandre Millerand, Italian Prime Minister of Italy Francesco Nitti and Japanese Ambassador Keishiro Matsui, made important decisions about the destiny of the Middle Eastern territories stolen from the Ottoman Empire, effectively reducing it to the territorial scope of today’s Turkey. This is why Greece was also present at the conference as an inactive delegation, for its interests in the area, Belgium, as well as the disputes with Germany and United States of America. At that moment, Sanremo was a city of international relevance, a ville de saison, well-known and experienced by many foreigners during the winter season. The war has also led to serious consequences also in the City of Flowers. Large hotels have been turned into hospitals, the goods of Germans and Austrians had been temporarily confiscated, the surroundings of the city were occupied by the tent cities of the war prisoners, who were used for public or agricultural works.  However, the tourist and residential infrastructures of the city soon revived the joy of living, making Sanremo the ideal city for an international meeting. There were hotels of the highest level and, above all, a large and reserved place where to hold the main meetings. Among these, in particular, the “Devachan” castle, now divided into private accommodations and made available by Edoardo Mercegaglia, a wealthy Turin businessman.

The building, in English Art Nouveau style, was originally called Villa Sylvia Mexborough from the lineage of its owner John Horace Savile, the fifth Earl of Mexborough, a nobleman who stood out for the many colonial lives and, after is conversion to Buddhism, changed its name to Devachan Castle (Heaven’s Gate). Last April, the Municipality of Sanremo had plans to celebrate the centenary of that historical meeting, but the Covid emergency forced the administration to postpone the celebrations to 2021 and make do with the creation of an evocative movie in memory of the event.  

That conference served as viaticum for a series of agreements often made without the knowledge of other nations, including the host Italy, which was effectively excluded from access to raw materials, to the benefit of Great Britain and France that signed together a pact that has remained secret for decades. Palestine was entrusted to the British empire, which essentially led to the birth of the state of Israel. French Prime Minister Alexandre Millerand maintained a minimal influence in the Syrian Lebanese area, the passage between the Mediterranean and Black Seas became international and Germany lost its oil concessions. Nothing was decided on the city of Fiume, given the weak Italian commitment. The famous poet and war hero Gabriele D’Annunzio reacted indignantly at that agreement, which was the basis of his military adventure in the area. However, other successive stages were needed to lead to further agreements, such as to bring also Turkey towards a modernist and Western turning point. And the conference of Sanremo entered the history books.  

Alessandro Giacobbe